Claude ו-ChatGPT במשרד עורכי דין, עם התיקים של המשרד

אחת עשרה בלילה. עורכת דין במשרד קטן בודקת חוזה העסקה שלקוח שלח, ונתקעת על סעיף אי התחרות. היא פותחת את ChatGPT, מדביקה את הסעיף, ומוסיפה ״הלקוח הוא סמנכ״ל מכירות, מה דעתך?״.

התשובה סבירה לגמרי. היא מסבירה מה בדרך כלל מעורר קושי בתניה כזו, ומציעה נוסח מרוכך. מה שהתשובה לא יודעת הוא שהשותף במשרד אף פעם לא מסכים לתקופה של יותר משנה, שבתיק יש מכתב מהמעסיק שמשנה את התמונה, ושבשבוע שעבר מישהו במשרד כבר ניסח בדיוק את הסעיף הזה ללקוח אחר. מחר בבוקר היא תדביק את הכול שוב, בשיחה חדשה.

זה לא כישלון של המודל. זה פשוט מה שעוזר כללי הוא: מצוין בחשיבה, בלי משרד.

במה הם טובים באמת

Claude ו-ChatGPT טובים מאוד בלחשוב בעיה עד הסוף, בטיוטה ראשונה, בניסוח מחדש של פסקה מסורבלת ובדעה שנייה על טיעון. זה המקום הזול ביותר להתחיל בו, וסביר שמישהו במשרד שלכם כבר התחיל, לבד, בלי שמישהו קבע כללים.

עורך דין שמשתמש בהם נכון לא מבקש מהם תשובה סופית. הוא מבקש מהם לחשוב איתו, ובודק כל מה שחוזר. ולכן השאלה למשרד היא לא אם להשתמש בהם. היא איך זה נראה כשזה כבר קורה.

מה חסר להם, ואיפה הסיכון

לבדו, העוזר לא מכיר את המשרד: לא את התיק, לא את המסמכים שבו, לא את הלקוח, לא את המועדים, ולא את הנוסחים והעמדות שהמשרד נוקט בחוזה. הוא מחזיק את מה שהדבקתם ושוכח את השאר.

וההדבקה היא בדיוק המקום של הסיכון. כל מה שעורך דין מעתיק לשיחה, חוזה, מכתב, שם של לקוח, עובר לשירות חיצוני לפי התנאים של התוכנית שבה הוא עובד. חובת הסודיות כלפי הלקוח לא משתנה בגלל שהחלון נוח. לפני שחומר של לקוח נכנס לשם, מישהו במשרד צריך לקרוא את תנאי השימוש בנתונים של התוכנית, לבדוק מי במשרד רואה את השיחות, ולהחליט מה מותר להדביק ומה לא.

חיבור של המשרד לא פוטר מהבדיקה הזו. הוא משנה משהו אחר: את הצורך להדביק מלכתחילה.

מה משתנה כשהמשרד מחובר

מחברים את Volares פעם אחת, ומאותו צ׳אט שכבר עובדים בו שואלים את Volares. בלי לעבור בין חלונות, ובלי להעתיק ולהדביק. ארבעה דברים נעשים מהשיחה עצמה.

התיקים של המשרד

מוצאים תיק, או פותחים תיק חדש אחרי בדיקת ניגוד עניינים. השאלה ״איפה עומד התיק של כהן?״ מקבלת תשובה מהתיק, לא מהזיכרון של מי ששאל.

מסמכים מהלקוח

שולחים ללקוח קישור להעלאת מסמכים, ישר לתיק. הלקוח שעוד לא שלח את התלושים מקבל קישור מאותה שיחה שבה עורך הדין שם לב שהם חסרים.

החקיקה הישראלית

מחפשים בחוק וקוראים את הסעיף עצמו, עם קישור לנוסח בכנסת. כשהעוזר מדבר על הודעה מוקדמת או על התיישנות, עורך הדין יכול לפתוח את הסעיף ולקרוא אותו, ולא להסתמך על מה שהמודל זוכר.

העמדה של המשרד

שואלים מה המשרד מקבל בסעיף בחוזה, לפי מדריך העמדות שלו. זו התשובה שחסרה לעורכת הדין באחת עשרה בלילה: לא מה מקובל בשוק, אלא מה המשרד הזה מוכן לחתום עליו.

העמדות האלה לא נכתבות מחדש בכל שיחה. הן כתובות פעם אחת, במילים של המשרד: עמדה מועדפת, ועמדת גיבוי למקרה שהצד שכנגד לא מסכים.

איך מחברים

ב-Claude, טופס המחבר נפתח כש-Volares כבר ממולא בו. מתחברים ל-Volares בחלון ש-Claude פותח, מאשרים את התנאים פעם אחת, וחוזרים לצ׳אט מחוברים.

את ChatGPT מחברים במחשב, לא באפליקציה בטלפון. גם שם זה כמה לחיצות, ואחריהן אותה כניסה ל-Volares ואותה חזרה לשיחה.

בחשבון של ארגון, ב-Claude או ב-ChatGPT, מנהל החשבון מוסיף את Volares פעם אחת לכל המשרד, ולא כל עורך דין לחוד. חיבור Volares לצ׳אט שלכם.

ואם המשרד עוד לא החליט

הצעד הראשון לא טכני. שבו חצי שעה, קראו את תנאי התוכנית שעורכי הדין כבר משתמשים בה, וכתבו בעמוד אחד מה מדביקים ומה לא. אחר כך שאלו אם אתם רוצים שהעוזר יכיר את המשרד, או שיישאר בחוץ.

העמוד הזה לא צריך להיות מסובך. כדאי שיענה על שלוש שאלות: אילו פרטים מזהים לא נכנסים לשיחה בשום מקרה, כמו שמות לקוחות ומספרי זהות; האם מותר להדביק חוזה שלם או רק סעיף בלי שמות; ומי במשרד אחראי לעדכן את הכללים כשהתוכנית או התנאים משתנים. משרד שענה על שלוש השאלות האלה כבר יודע מה מותר אצלו, וגם עורך הדין הצעיר ביותר יודע.

אם התשובה היא להכיר, זה ההבדל: השאלה של אחת עשרה בלילה מקבלת את העמדה של המשרד, ולא ממוצע של האינטרנט. איפה Claude ו-ChatGPT עומדים מול שאר מוצרי ה-AI המשפטיים: הבינה המלאכותית הטובה למשרדי עורכי דין ב-2027. ואם תרצו לנסות על התיקים שלכם, פיילוט רץ על התיקים שלכם.

הערה

• עורכת הדין והלקוח בפוסט הם דוגמה שבנינו להמחשה. כל מה שמוצג מהמוצר הוא על תיק הדגמה.